אני כבר שנים נוסעת מבת ים לגבעתיים במיוחד בשביל רופא הנשים המקסים
שלי. שנים שאני ממליצה לכל אחות, בת דודה או חברה על הרופא שובה הלב הזה. שנים
שמאות נשים מתדפקות על דלתות הקליניקה שלו שנראית לגמרי כמו העתק של ספא
יוקרתי. אתמול לראשונה נסדק משהו באמון העיוור שנתתי בו ולא בגללו, בגללי. איך
בכמה מילים הוא שיקף את מה שאני חושבת חודשים ארוכים ולפתע, האמון הרופס והמתאייד
לו לאיטו במערכת הבריאות קיבל פנים וממשות. פגישה של חמש דקות, טיפול שטחי
וחוסר היכולת להכיר את הפציינטיות שלך, להכיר באמת, לא רק מהזווית הואגינלית נתנו
את אותותיהם.
גלגלי מוחי התחילו לעבוד (אחרי המון זמן אם אתם שואלים אותי) ונורת
ה"אאוריקה" נדלקה באחת....
איך הוא יכול לומר לי שאומגה 3 תשמור עליי אם הוא לא יודע מה טיב
התזונה שלי, מה אופי ההריון שלי, עד כמה התזונה שלי מתבססת על שומנים לא טובים
(אומגה 6).
הפעם היחידה שהוא ציין משהו לגבי תזונה היתה בתחילת ההריון, הוראה
אחת ויחידה: תאכלי טונה פעם בשבוע ועדיף לא לאכול טונה בכלל, יש בה המון כספית.
אני טבעונית, עניתי לו, עוד יותר טוב הוא ענה. זהו!
רוב הרופאים הקונבנציונליים לא יודעים דבר וחצי דבר על תזונה נכונה
לגוף האדם או לגוף האשה בהריון. אנחנו הרופאים הכי טובים שיכולים להיות לנו.
כבר ציינתי באחד הפוסטים שאני תמיד מתחילה את ההריונות שלי בעודף
משקל. לא מצליחה לרדת במשקל לקראת ההריון למרות שאני יודעת כמה זה חשוב. בהריון
הזה אני מרזה, הגוף מתאזן בזכות תזונת הפירות והירקות. קשה לי ליישם אותה ב 100%
אבל מיישמת המון ממנה, במיוחד בשבועות האחרונים של ההריון הזה. (שבוע 28), אז כמעט
מיותר לומר שההריון הזה מרגיש לי בריא יותר, נכון יותר, קל יותר ואפילו רגוע ושמח
יותר.
בשני ההריונות הקודמים שלי הייתי צמחונית. התזונה שלי התבססה על
מוצרי חלב, הרבה מוצרי חלב, פסטות ובצקים, סוכר לבן, ביצים וגם טונה ודגים מדי פעם
(רק אני רואה את הבעייתיות בפירוט האכילה הקלוקל הזה?
זה לא ברור שתזונה עשירה בסיבים, מינרלים, דרך אכילה נכונה, מנוחה,
רוגע, נשימה, שמש ושמחה הם אלה שצריכים להיות מנת חלקנו בהריון ובכלל?!
תפסיקו לחבל בגוף שלכם. אמא שלי אומרת שפתאום הגוף בוגד בנו. הוא לא
בוגד בנו פתאום, אנחנו בוגדים בעצמנו, קצת בכל יום בתהליך שמתמשך עשרות שנים
ו"פתאום" הגוף מרים ידיים ונכנע לכל הרעלים שאנחנו מכניסים אליו.
כבדו את הגוף שלכם!
ההריון הנוכחי, הריון בגיל 40 חוץ מכבדות, במיוחד כשיש לי
פיפי, ועייפות (לא קל עם ילדה בת 3, עסקים בהקמה ועוד התעסקויות יומיומיות) מרגיש
לי ההריון הכי טוב שהיה לי מבחינת הכל. אני יותר בטוחה בעצמי ובהחלטותיי,
אני בוטחת בגוף שלי ומנסה ליישם את עקרונות השיטה-לאכול פירות בצירופים נכונים,
להמעיט בשומנים, לא לאכול אוכל מעובד, הליכת בוקר על בטן ריקה כשהגוף עדיין מנסה
להפטר מהעודפים של יום אתמול, נשימות ושמחה.
לא הולכת שבי אחרי רופא הנשים המאוד מוערך שלי, נקודה! לא
נוטלת ויטמינים. משתדלת לאכול לפי 80/10/10 ומנסה לבסס את הכל על פירות וירקות
אורגניים.
כדי להשיג בריאות מיטבית חשוב לא להעמיס על הגוף מאכלים שהוא
צריך להתאמץ ולשחרר מיצי קיבה חומציים בכדי לעכל אותם.
העקרון המרכזי של 80/10/10 - כל מה
שאפשר לאכול בצורתו הטבעית, מתאים לאכילה. השאר – לא! כן, זה נשמע
נוקשה, ובכל זאת, אני מצאתי שאורח החיים הזה מענג ומהנה. ישנם אתגרים בדרך ונפילות
של אכילת אוכל מבושל. אחרי כל נפילה, מבינים כמה התזונה הזו גאונית ומותאמת לנו.
אז למה לא לעשות את בדיקת העמסת סוכר בהריון?
את ההחלטה לא לעשות את הבדיקה הארורה הזו קיבלתי לאחר התלבטויות
וחקירה אינסופית שהסתמכה על עדויות של נשים ורופאים שגם הם החליטו לפקוח את
העיניים ולצאת חוצץ מול בדיקה קשה ולא הגיונית. חוץ מזה, שמחתי לגלות שיש
אלטרנטיבות לבדיקה. לא חייבים להעמיס סוכר על הגוף, שרק עצם האקט של הכנסת כמות
מטורפת של סוכר יכול לחולל או לעורר סכרת הריונית. זו בדיקה שיותר קל למערכת לעשות
אותה, מעין "זבנג" וגמרנו ורק לסבר את אוזנכן נשים יקרות, רק הסטרס
מהבדיקה יכול לגרום לשיבוש תפקודי הגוף.
יש בדיקה שבודקת את ההמוגלובין ומשם יש נגזרת שבודקת את הסוכר בדם. היא
נקראת HB A1C
יש דרך נוספת לעשות מעקב כדי לראות את ערכי הסוכר, פתרון קצת מנג'ס
והוא לקנות גלוקומטר בבית מרקחת (גג 70 ש"ח) ולדקור כמה פעמים את האצבע כדי
לעקוב אחר ערכי הסוכר. זה מה שנשים עם סכרת הריונית עושות, כדי לעקוב אחר מצבן.
אני מוצאת שזו דרך עדיפה ביותר על בדיקת העמסת סוכר.
צריך לעקוב מספר ימים רצוף אחר ערכי הסוכר במצבים שונים:
רמות סוכר רצויות בהריון: בצום (לפני הארוחה) 95
מ"ג שעתיים לאחר ארוחה עד 120 מ"ג. ממוצע הבדיקות צריך להיות בין 95-100
מ"ג.
יש לבצע 6-7 בדיקות ליום לפני הארוחות ושעתיים אחריהן.
במקרה שלי מתעתדת לבדוק בבוקר עם הקימה, לאחר פעילות גופנית, ב
10:00-11:00 לפני ארוחה ושעתיים אחריה. לפני ארוחת האחה"צ ושעתיים לאחריה
ולפני הסלט הגדול של הערב ושעתיים אחריו. (קצת מתסכל שברפואה הקונבנציונלית לא
מכירים את התזונה הזו, הרי אם תלכו לכל רופא הוא יגביל את צריכה הפירות שלכם ל 2-3
ביום).
אם התשובות שמתקבלות מאוזנות, אפשר לעקוב אחר יומיים בשבוע. אם הן לא
מאוזנות, אפשר לעשות מעקב יותר אדוק.
מה הנחה אותי לוותר על הבדיקה של 100 גר' גלוקוזה?
- הדבר הראשון היא שזו בדיקת סקר.
- זו בדיקה שמבצעים אותה רק בשביל לדעת איך להתכונן ללידה.
ממליצים לנשים עם סכרת הריון להניק מיד את התינוק שנולד כדי למנוע מצב של
היפוגליקמיה. אני מתכוונת לעשות זאת בכל מקרה!
- במערכת הקונבנציונלית, גם אם יגלו שיש לי סכרת הריון, אני לא
בטוחה שאוכל את מה שיידרש ממני לאכול במרפאת הנשים ה"מתוקות". מה?
אתחיל לאכול מוצרי חלב דל שומן, לחם קל וירקות??? (למה לא לאכול נכון ולעשות
פעילות גופנית בלי שום קשר להתעוררות מחלות שונות ומגוונות?)
- יש פרמטרים נוספים שיכולים להעיד על סכרת או אי סכרת בהריון
צריך רק לעקוב אחריהם.
אילו עוד מדדים ניתן לבדוק ומה עוד אפשר לעשות כדי לשלול או למנוע
סכרת הריון:
צריך לשים דגש בעיקר אם הייתה סכרת הריונית בהריונות קודמים.
עלייה מתונה (אפילו מאוד) במשקל.
ערכי לחץ דם תקינים.
בדיקת הערכת משקל תקנית.
כמות מי שפיר תקינה.
להקפיד על תזונה מעוטת שומנים.
לא לפחד מפירות. לאכול נכון ולאט, להקפיד על צירופים נכונים,
להמעיט (הכי טוב לוותר) על צריכה של מלח ואוכל מבושל.
הליכה מתונה של חצי שעה עם הקימה בבוקר ועל בטן ריקה תנקה את
עודפי הסוכר של אתמול, תזרים דם ותשפר את מצב הרוח.
אני אישית שותה שתי כוסות מים, עושה הליכה של חצי שעה על הליכון (על
מי אני עובדת, משתדלת לפחות), קשובה לגוף שלי וכשצריך לנוח או לישון , מה שנקרא
"ימות העולם..." :) לא נותנת לדבר להלחיץ אותי, מתרגלת נשימות
עמוקות דרך האף ומחלצת עצמות מדי פעם.
ודבר אחד אחרון: בפייסבוק יש קבוצה הריון והורות 811 שנשים וזוגות שאימצו את
אורח החיים הזה וחוו כבר הריון חולקים מנסיונם. מומלץ ביותר.
אני מאמינה בגוף שלנו. כשמתייחסים אליו בכבוד ולא מאמצים אותו עם
כל הג'אנק הזה הוא מוקיר תודה ומראה אהבה!
חשוב לי לציין, כל הכתוב בפוסט זה נכון לגביי
ואינו מהווה המלצה לנשים בהריון. אני כותבת את הדברים בעיקר כדי להראות שיש
אלטרנטיבות אחרות. כל אחת צריכה לעשות כראות עיניה.
