הריון פירותני בגיל 40

קשת התגובות שקיבלתי כששיתפתי במחשבות על ילד שלישי הייתה ססגונית ולא מביישת ציר ארוך של ספקטרום נרחב.  תגובות כמו: "איזו אמיצה את", "את לא נורמלית", "הריון בגיל 40 הוא הריון קשה מבחינת הגיל והגוף כבר לא מה שהיה פעם, חוצמזה, הברוך הכלכלי שנכנסנו אליו היה בגלל הילד השלישי", "את לא מרוויחה, איך תחזיקי עוד ילד", "אם חד הורית, זה לא קשה?" והאמינו לי, זה מקבץ קטן. ומה הניע אותי בסוף, אתם שואלים? לא רציתי לפספס את ההזדמנות לעוד ילד, כי בסוף בסוף, זה מה שחשוב בחיים. לא כסף, לא בית, לא נהנתנות או קניית מותגים, אלא ילדים שקמים עם חיוך בכל בוקר והצליל אמא  או אבא מתנגן לו לאורך כל היום.

את כל ההריונות שלי התחלתי בעודף משקל לא מבוטל. בין לבין יצא שאולי הייתי בדרך לרזון אמיתי פעם אחת וגם אני כמו רבים לא מצאתי את עצמי בשוק הדיאטות הרווי.

את ההריון הראשון שלי (לפני 10 שנים כמעט) העברתי כצמחונית ג'אנק (אם תרשו לי), אכלתי המון פסטה, בטטות, מוצרי גבינה וחלב ניגר כאילו אין מחר. בחודשיים הראשונים הקאתי ללא הפסקה, זה היה מתיש ורק רציתי שהסבל הזה ייגמר.  שאר ההריון היה כייפי (אני מאלה שהריון עושה להן טוב) , הייתי מחוברת והתרגשתי לפגוש את בוטן, העובר שהיה בבטני. הלידה הייתה קלה. כן, יש דבר כזה, לידה ראשונה ללא תפרים תודות למיילדת הנחושה שעמדה על שלה מול רופא שחיכה עם ערכת תפירה ורצה לחתוך ולחתוך. שחר נולד במשקל 3.430 ואני הפכתי לאמא.

את ההריון השני שלי לפני קצת יותר משלוש שנים העברתי גם כצמחונית, אבל קצת יותר מודעת לעובדה שכל מה שאכניס לגופי צריך להיות בריא. אכלתי מנות קטנות לאורך כל היום. שלב ההקאות בהריון השני התקצר לחודש והיה לא דרמטי כמו בהריון הראשון. פעם אחת בבוקר ופעם אחת בערב סה טו!

ההריון עם פולטונית היה קליל במלוא מובן המילה ובשבוע 40 פלוס שלושה ימים החליטה שזה הזמן לפגוש את הוריה ואת האח המופלא שלה. אריאל נולדה ביום חורף שמשי במשקל 3.595 .

ההריון הנוכחי שלי עם צוציק היה הכי טוב מבחינת בחילות והקאות. סובביי התפלאו איך הבחילות מדלגות עליי בהריון הנוכחי. לצערי הן לא ממש דילגו עליי אבל בהחלט התמעטו משמעותית מההריונות הקודמים. שבועיים של בחילות והקאה אחת יומית ובזה סגרתי את הבסטה :)

מסתבר שברגע שהגוף שלנו מזהה את ההריון, הוא מתחיל בתהליך של נקיון עצמי. זה בד"כ מתבטא בבחילות, הקאות, שלשולים וחוש ריח מפותח מאוד כדי לזהות את הרעלים שסובבים אותנו. צריך להיות קשובים ואמפתיים, להבין שזה תהליך טבעי.

את תהליך ההתקדמות שלי לעבר הפירותנות אפשר לציין ב"פגישה איטנרנטית"  עם גארי, שהתרחשה לפני שנתיים, כשכבר הפכתי מודעת לא רק לבריאות הגופנית שלי,  אלא גם לאכילת מוצרים שמעודדים  ניצול וגרימת סבל  לחיות.

את ההרצאה של גארי יורופסקי (המחזיר בתשובה בנושא טבעונות) לקח לי חצי שנה להשלים.
בואו נודה על האמת, יש שם דברים קשים לצפייה ואפילו לידיעה ואני כצמחונית, 
אמרתי שזה לא מגיע לי ושאני לא צריכה לראות את ההתעללות. 
טעיתי! 
אחרי חצי שנה המשכתי לראות את ההרצאה בדיוק מהנקודה שהפסקתי ובו במקום הפכתי טבעונית. לחשוב על פרה שברגע שהיא ממליטה לוקחים את העגל שלה כדי שהחלב שלה יגיע לכוס הקפה שלי??? זה כמו לקחת את התינוק שלי ולא לתת לו לינוק כי מישהו רוצה לשתות קפה. 
לגרוס במכונת מוות אפרוחים שבקעו הרגע מהביצה ושכל חטאם הוא שהם מיותרים לתעשייה??? 
לקשור את אותו העגל שלא נתנו לו לינוק בכלוב קטנטן כדי שלא תהיה לו יכולת לזוז בשביל בשר רך לאכילה שמתענגים עליו באירועי יום העצמאות??? 
ההרצאה הזו הייתה WAKE UP CALL  והעירה אותי מהישנוניות ומהשאננות שהייתי שרויה בה.

הפסקתי לצרוך מוצרי חלב וביצים שמאוד אהבתי, אני לא קונה יותר נעליים או חלקי נעליים עשויות מעור, סוודרים מצמר, מוצרים עם נוצות... לכל דבר יש תחליף הולם, האמינו לי.
אני לא מבינה איך נתתי לעצמי לעצום עיניים ונתתי לחושיי לקהות מול בעלי החיים שכל כך אהבתי.

יופי. אז עכשיו הפכתי לטבעונית חומלת. יש אג'נדה!  מעולה! אבל מה עם לחמול את הגוף שלי אני שואלת.
בתור אחת שהתזונה שלה כצמחונית התבססה על קוטג' וסלט היה כיף לגלות את כל המטעמים שאפשר להכין בטבעונות אבל...  תזונה טבעונית שמתבססת על סוכרים, פחמימות, קטניות (שתרמו לנפיחות בטנית תמידית) ועל שומנים (אגוזי קשיו בעיקר) נתנו את אותותיהם (הלא חומלים) בגופי.

אוי, כמה שזה טעים להיות טבעוני!  החביתות הטבעוניות – יאמי! , קציצות מכל המינים והסוגים,  עוגות טבעוניות, פסטות ברוטב שמנת קשיו, ועוד.... לא בריא!

ההבנה התחילה לחלחל לתודעתי, עשיתי רק חצי צעד לעבר בריאות מיטבית ואמיתית. כלומר, ידעתי כמה רפש, אנטיביוטיקה והורמונים שמייצרים תגובות לא טבעיות בגוף יש בחלב פרה, ששתיית חלב פרה מאיצה התפתחות מינית מוקדמת אצל ילדים ואפילו לסרטן. שמעבר לזעקות האימה של הבקר שמובל לשחיטה,(בטוחים שאנרגטית אתם רוצים להכניס אותו לפיכם?) נשטף הבשר החתוך והמזוהם באמוניה (רעל!!!) ומוגש בצורה סקסית בצלחת. (אתם עדיין רוצים לאכול את הבשר שמחכה לכם על הצלחת?)

לצערי ולמורת רוחי, הבנתי שגם בטבעונות יש ג'אנק ושאני עדיין לא מכבדת את גופי.

 אז מה עכשיו? אמשיך להתהלך עם בטן נפוחה? סירבתי להיכנע.   נתקלתי במקרה (או שלא במקרה) במידע ברשת ששינה ועדיין משנה את חיי. כן כן, 80/10/10  או בקיצור 811 זו השיטה שמכבדת את הגוף שלי, שחומלת אותו, שעושה לו כל כך טוב, ההרגשה מופלאה והאוכל ססגוני, צבעוני וטעים. מה יכולתי לבקש יותר מזה? חביתה?

 את עקרונות השיטה אכתוב בפירוט רב בפוסטים נוספים שיגיעו בהמשך.

 ועדיין, רוצה לסבר את אזנכם:

אני עדיין לא מיישמת ב 100% את התזונה הזו. ובכל זאת, שלושה חודשים לפני כניסתי להריון אכלתי פירות קיץ טעימים וסלט ענק בערב,המעטתי בצריכת שומנים באוכל המבושל שאכלתי. יישמתי בין 60-80% מהתזונה וזה עבד!!!

זה השפיע על הווסת שלי, על המוכנות של הגוף שלי להריון שלישי, על מצב הרוח, על ילדיי ומה לא?

זה בהחלט המזון שהכי מתאים לגופנו.

אז מה אומר לכם לסיכום? שהגיל הוא לא פונקציה בכלל (במלעיל)  כלומר, יש  עדיין את השעון הביולוגי שמתקתק אצלנו הנשים, וגם אצל הגברים יורדת איכות הזרע בעקבות תזונה לקויה והזדקנות, אז למה לחכות??

שלא יפחידו אתכן או אתכם עם גזירות כלכליות וקשיים פיננסיים.  (גם בנושא הזה יש לי מענה עבור כל אחת שתרצה לעזור לעצמה, לעבוד מהבית, להרוויח משכורת יפה בחודש וליהנות מזמן איכות עם הילדים).

שכמו כל דבר בחיים, תחזוקת הגוף ואכילה נכונה זה מה שחשוב כדי לקיים אורח חיים בריא. ולצחוק, כל הזמן לצחוק במיוחד עם הילדים. ליהנות מהחיים, לא רק לשרוד אותם.

יאללה ביי

אשמח לענות ולשתף בכל תהייה או שאלה. אפשר בדף הפייסבוק וגם במייל yafitfulton@gmail.com